<h1>ספר השולחן הלכ' תענית שער רביעי</h1>
<h2>דף כו.</h2>
מי שראה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע, ראה ירושלים בחורבנה אומר בית קדשינו ותפארתינו וגו' וקורע. ומהיכן חייב לקרוע מן הצופים, וכשיגיע למקדש קורע על המקדש ומוסיף על ירושלים. כל הקרעים הללו כלן נקרעים ביד ומעומד, וקורע כל כסות שעליו עד שיגלה את לבו, ואינו מאחה לעולם קרעים אלו, אבל רשאי הוא למוללן וללקטן ולתופרן כמין סולמות. היה הולך ובא לירושלים, אם תוך שלשים יום אינו קורע, לאחר שלשים יום קורע.
